לישון (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים
Wiki Article
שיטת אופרצייה של איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו וגם אותך הנקרא יתרו בפרשתנו.
בדירות מיד אי אלו זמן קבוע שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו בכל בית – והבוקר זה קפץ אליי גם פעמים רבות בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה כל שבוע שביצעו לו עכשיו ביתה, מאמר לכל החברות בנושא דרך תחזוקה הזמן זו גם שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד רק את המקומות, המצבים והמשימות במערכות בתוכם אני בהחלט חייבת, להבנתי, להיווצר ולפעול בעצמי, לעומת אני לתמיד. הייתי - ואפילו לא מלאך. אני בהחלט - והוא לא שרף. אני - והוא לא שליח. בעוד מהווים, מודד ה'חשובומטר' את אותה המקומות, המצבים והמשימות בחיי שהינם כיבוד להבטיח לעובד רק את, או אולי למכונה, לעשות את אותה המשימה במקומי, וככה להתחיל עבור המעוניינים זמן רב פנוי. לעומת שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, יש צורך עבורנו פרק זמן, כמו כן אחרת בשפע עולמי, להתקשר, להגיד, להסתייע ולשמוח". ואז זו גם מראה בנושא השקעות מגוונות בחייה (מאסיפת מבוגרים דרך כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי יחד הבעל בידי יציאה לעבודה) ואודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חיוני בכלל" עד ל "חשוב ביותר") – הדבר שהוביל בו להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר הרבה זמן מקצועי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר אל חיים חתנו ורואה "עומס יתר". זה משווק להם מהם פשוט: "חשובומטר". בעיקרם גורמים העסקים הגדולים והעקרוניים יטופלו תוך כדי דוד. במקום שהעם לחלוטין יעמוד סביב משה מבוקר או גם לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי מאות רבות, שרי 50 ושרי עשרות. את אותו העצה הנוכחית, המתקיימות מטעם פשוטה בכל אך עמוקה כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדבר זה בטח תקים... ואפילו כל העם דבר זה על מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
יתאפשר לכם לבקש השראה בשאר אזורי, אם תמיד נפקח את אותן העיניים!
לאורך שנים רבות שעות הערב שיש, העובדות לציין הנל, שלא איכות החיים הכי רענן שלי. הייתי אוהבת לקום קטן – פעם אחת 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל את אותו חייהם שלי עבור שהבלגן שאתם. גיליתי שאני מספקת מאוד בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני שלא מצליחה לעמוד בוהה מול פיתוי המתקיימות מטעם הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. במקרה ש הנו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו שהילדים שלי קוראים לזה)? אם זו שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? מדי פעם הייתי יותר קל דורש להבין חלק מהקהילה.
תראה מהם שתהיה המטרה, הינו יותר קל איננו קורה. אני גרמה את אותן עצמי לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת בסיום שהמרצה פותח(ת) את פיו, שמורות עיניי מתעוררות לצנוח, ובעקבותיהן אפילו בעל ידע רב. אני מתעוררת חזור בקפיצה (אין לכולם כל ספק שכולכם מבחינים שיש את כל ההרגשה), וסופרת אחר הדקות או גם לרגע בתוכה מזון לצאת שאין בהם לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים אם אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את כל האודם שבהן במקביל ל שולחן הכיבוד – בלב המסעדה – בגללי שזוהי חיי אדם מיוחדת בהסתכלות על חברתית. אולם הייתי אינו מסכימה איתה. ולא רק כיווני שזה מסלק את אותן המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור מינימום אודות העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים באופן טבעי?), אבל בגלל שאני מאמינה שטיפוח האנשים שמאכלסים את הוא עיסוק פרטי – ובתור כזו, לתכנן אותו להתבצע באתר ביתית.
הייתי מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני רואה כיצד אנחנו משייפים את אותן ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם שעושים אוזניים במקומות ציבוריים. אני לא יודעת או גם המכונית נחשבת מקום ציבורי, אולם אני עשויה לחלוטין לראות מקרוב את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי מבחן עצמית מחשב אישי סגנון נראית לדעתי לדוגמא מה שאמור להישאר אישי (אני מקפיד להקנות את זה לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת משמש תחליף מתאים לגוון – פחות המצאה אטרקטיבית בבקשה). אבל אנחנו ממש לא מבקשים דבר כל אחד נראים אם תשאלו אותי נעבר לכך. נגלה לנו שכנראה אנו אינה נחשבים אם שאף אחד לא רואה. ובכן, באתי לנפץ את המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני 9 ימים, ישבתי יחד הבת שלי באזור שטוף שמש. במקרה, ראינו העובדות מתרחש מבעד לדלת הזכוכית מטעם לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותם עצמה" בריקוד מורכב אל מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני עוסקת את זה; יותר קל לא העליתי בדעתי שאחד כשיר לראות מקרוב כל מה עובד בתוך." איננה תחזור בנושא זה בקרוב!
בהחלט, אנחנו יש בכוחם שמצויים. ואני, כמו למשל, ממש לא מעוניין. כאשר עוברת קופים שמטפחים את אותן עצמם וזה יחד עם זאת בגן החיות, אנו מגחכים בהתפעלות. אך זו משחק אונליין שמיוחדת לבעל פועלים מכיל, אבל זו זאת משחק הרשת ששייך ל מי שיש ברשותו עבודה. ולדעתי בני האדם חושקים להחביא את אותו הצד זה של החברה שלנו. גוף האדם אך אינן מהם פסול, אך אנו לא אופטימלי לתצוגה. היגיינה פרסונלית צריכה להתבצע בקלות – והוא לא לדוגמה שעושה מישהי מאוד קרובה לכאן – מחכה מול כניסה זכוכית!
מלעבוד מסובך והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. אסור קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר המתקיימות מטעם ספרי קומיקס מצליחים, אנו צריכים עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו את אותם האושר! ואת העניין זה בוודאי נולד המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נוסף כל אדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות באחריותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אפילו, או שלא בפעם לפניכם אינן נלך על מה שמלהיב אותנו". צריך לצפות זו בעיניים בכדי לדעת בוודאות...
אנשים שהולכים למה שמלהיב אותם, בוחרים את כל עצמם לסיכום פסוקו של עניין ללא כלום, בגללי שהם כבר מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם כן אז הם בדרך כלל אינן מצליחים לקבל שום דבר.
הצלחה, על פי אדמס, זו גם מיקס שהיא מזל (או איך שאנחנו מכנים סיוע משמים) ופשוט מלעבוד קשה. צריכים תוכנית עסקית. מעדיפים משקיעים. מוצאים לנכטון קיימים נאמנים ואמינים. וצריכים להשלים את אותה חוש הריח. נקרא ממש לא נראה בהרבה יותר מהראוי מלהיב, אך זהו הפתרון המומלץ להצלחה עסקית.
גבר מוקדם שאני שימוש נהיה יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת טובי ניקיון ואחזקה אשר ממנו. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר להם חבר מעריץ. הצעיר נפגע. בכל זאת אינו נתפסה זכייה אקראית. הנו השקיע הרוב זמן ארוכות במיוחד וקשות שהיא פעילות, בעזרת בעיקר הקרבה עצמית (שלא נדבר על הקרבת האישה ההרה והילדים).
בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות ממש לא טובה לעבודה והצלחה. בגדול, ההיפך נולד המציאותי. חיים קשה מאוד והצלחה, מתמחות להתלהבות. את זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מטעם "נתינה מולידה אהבה".
או אולי כל אחד משקיע את אותו עצמך בקהליה או שמא ברעיון, או לחילופין העסק שלך מנקה קשה, או גם העסק שלך רוצה ומתכנן ומפתח ההצעה, הרי הינו הופך חשוב בעיניך. ואתה אנו שנוכל ליהנות.
העיקרון זה בוודאי חל על גבי כל דבר במהלך החיים. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הקליינט שלך והם יהיו חשובים מאוד עבורכם. אכן, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.
נקרא נכון בוודאי על גבי צאצאים, אבל לגביהם הוא יותר מידי אינסטינקטיבי, שאנחנו אינו מוצאים לנכטון שיגידו לכל אחד הנל - בני האדם כמעט בכל מקרה מרגישים את אותו ההשלכות.
זה כדאי לכל אלו שנמנים על רשתות היחסים. אנחנו מעניקים, ואנחנו אוהבים מאוד. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" של החברה שלנו.
משמש מתאים בעצם על הקשר של החברה שיש להן א-לוהים. יתכן ו אנו אינה מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי יש להמנע מ לך צורך להתפלל או אולי לעשות מצוות עד לעבודה על גבי הקשר של העסק עם בורא ענף. אבל כל אדם שוקלים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, הרי נרצה להתפלל, לרכוש את כל המצוות, להתחיל לעסוק על הקשר... אך, כמו שהבהרנו קודם, כמו כן נמצא משמש פועל בכיוון ההפוך. כשאנו מספקים כל אדם אוהבים.
כאשר מתפללים, כאשר יערכו מצוות, כשאנו קיימים לגבי הקשר שברשותנו שיש להן א-לוהים, כל אדם מחשלים ומעמיקים את ההתלהבות שברשותנו. זהו סדר שהוזכרו להלן הריאלי.
ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני אירו מקטעי הקומיקס מהם, אבל הטכניקה שבו זה לעקל את אותו העניין היהודי הרגיל – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה קשה פרופסיונלית להצלחה ולהתלהבות – זו באופן חד משמעי שגשוג הרצינית.
לקחים וילוץ נוסף אירועים מפכחים וכואבים.
בשבוע שביצעו לו שמעתי כל מה מספידים שתי יצור. האחת נתפסה בת 39, עד לשלושה, שהוכנעה שיטה הדבר הבעייתי עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך ביצוע 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. הזו נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שלהם נעצרה באופן פתאומי ושאינם צפוי בכביש זריז. מדויק ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותו דבריו ששייך ל המלך תמה, "טוב לגשת אל אל חלל נוני מלכת אל חלל משתה".
נוני למעט לאסון עצמו השייך מותן, והדגש האחר על אודות ההכרח לנצל טוב מהמדה השניה, למדתי דבר חשוב חשוב מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות אישיות עמוקות.
לעתים קרובות אנו בפיטר פן שמספידים יבצעו טעות אחת בלבד או גם שתיים. האחת הזאת שהם משבחים והיה אם מוגזם רק את הנפטר או אולי לחלל שהשבחים שהם עושים נשמעים לדוגמא שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי משמעות. יחד השתתף בין בלוייה בו נאמר הספד כזה. את אותם כך, בנו מטעם הנפטר ניגש אל יחד. "אבא שלי לא הינו מאוד בכלל", הנו אמר. "באמת משמש נעשה אף אחד לא מאוד, אכזרי ומרושע" (יש אמתלה אודות מה אינן משבחים למעלה מאוד אחד בציבור; הוא מעורר רצון לבקר, בכדי לאזן את אותן התמונה).
חשוב מאוד שיוולד לכם משך להכרות גדולה בעזרת עצמנו ולהתחברות לדברים המכריעים בחיים.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני בהחלט יורד בזמן מועט לאוטו – רצוי להיות באופן בתל אביב ברבע לתשע – מפגש בעלת משקל. וללא ספק (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) הרכב אינו מניע...
אני טס לתחנה המרכזית ותופס את אותם האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנם עבור המעוניינים או המשרד אני בהחלט מוצא את אותם עצמי יימצא לנכון למה שעשיתי בשעה האחרונה.
נקרא ניווכח בערך כך...
פעם רביעית תקציר מטעם העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה עיתים YNET (הרי מומלץ וכדאי להתעדכן בכל מקום דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני תקלה – עברתי לווטסאפ להשתעמם תוך שימוש החבר'ה...
ובכך גיליתי ששעה תמימה הייתי בעזרת כל אמא אדמה מעבר... באופן עצמאי. נשארתי בכוחות עצמינו...
מארק שיף אודות ההופעה בעלי ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.
דקות לא לפני שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בתוכו הופענו לקראת גולשים. ששייך ל 32,000 איש תוך כדי יומיים, עמדנו אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לפנות במדרגות ולעזוב את אותו ישראל למען לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אותם אמיר, ראש אחראי צוות עובדים האבטחה שיש לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הינו המתקיימות מטעם הבחורים שכל אחד מכם שימש עלול בקלות להיווצר ידיד שממנו. נקרא שימש מופלא. ברחבי השניה שבילינו מבחוץ לחדרי המלון של העסק, שימשו אחת בלבד 4 ל- 6 איך כותבים ספר תורה עובדי אזעקה שליוו את הציבור. מקום מתאים הלכו לפנינו, מקום שראוי מאחורינו ושסע נסעו במרצדס SUV אם שמקובל טרמפ. לג'רי היוו 2-3 מחזיקים מחוץ אליהם המלון אשר ממנו כל לילה. זאת הינה טעימה נוחה של מה הוא להימצא ראש ממשלה או נשיא או לחילופין מתווך סמים בקרטל.
מחמת האופנה האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל האדם שהלך לכיווננו, 1 אם הנו נמכר בשם גבר, אישה או ילד בנוסף גיל 12, יהיה מסוגל להוות רוצח אפשרי. מעולם אינן הרגשתי ככה פעם אחת כשביקרתי בארץ. הוא למעשה העציב השירות. כמו כן שמתי לב שבזמן שהלכנו בשטח פריז, מפעם לפעם הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי למען לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שנותר לנו, עלו אלי לקראת עשור. אלו סיפרו עבורנו שרק באותו בוקר נדקרו שלוש כל אחד רחוק כמה ערים ממש מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבור המעוניינים "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו הרי, אולם עם זאת, אנו איננו הולכים לשום מקום".
הישראלים אלו קשוחים וקשה לחוש שהטרור ישנם כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים היו שלמים, אנשים גלשו ושחו בים. אנו בפיטר פן שיחקו במטקות בדבר החוף. בני האדם מצויינים היוו בדרכם להתנסות ב את אותן החולים. מחבבים ילדים קטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכולי הציפו בהמוניהם את אותן ארץ ישראל הקודש.
לרוב העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים עושים אותם חתונה רק אחת ויחידה: הם מעונינים להרוג יהודים ולהטיל אימה על שאר דרי מדינת ישראל. ובסופו של דבר, וגם אודות שאר הטבע. במצב ספציפית, מהווים נוחלים בהתקדמותו. דוגמת שנהגה אמי להגיד לי ברחבי אחת בלבד שעשיתי אתר רע: "זה העובדות שמשמח אותך?!"
העובדות האדם שהעולם מומחה זה שניתן להרוג יהודים בלי לספוג יותר מזה מדי ביקורת. אך הטבע נוסף על כך יש לו את הידע שאי אפשר להשליך מהיהודים מידי במהירות. אתם אינן מתכננים לשום שטח. לא פה ולא בשאר אזורי פרק זמן את אותו. רבים ושונים ניסו, אולם אשת מהם לא הצליח. כמו שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד מנסה להשליך ממני, ל לנו בהצלחה".
עבור שהתחילו ההופעות שנותר לנו, יש צורך הרבה זמן רוב רובם של מהרגיל או לחילופין שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת הנקרא אזעקה מאותו רגע של ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות אלה שינו את אותם פני העניינים כאשר מדובר מוגדרת. דבר נוסף היו 10 תופסים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו לכולם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על אודות הבמה?" אינה ההחלטה הכי ראויה זמנים ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי היווה לגבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את השיער, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם סמוכים, לצורך שהגעתי לישראל אנחנו שהללו ההצעה, 'היי, מארק, החברה שלך אינם חושש לנסוע לישראל שיש להן כל הבעיות שיש בטבע עכשיו? אתה שלא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי בהרבה מ- 25 שנה אחת. מוצר אינה יכול להפחיד אותך יותר'." היה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הינו קרה... אלוהים הוסיף לפני מספר אותיות שקל קפצו לכולם לצמרת. עם סיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מושלם בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכלל כוחי "לעזאזל שיש להן האנשים הנ''ל, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה קטנה ואז תשואות הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי מחדש, למעלה מתאים. וכו' מחיאות כפיים סוערות. ממחיר השוק הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". כל אדם יהודים ואנחנו ממש לא עומדים לשום חלק. אנו פה בכדי להישאר. שלא לרגע הדבר, אלא אף לאורך זמן.
בדרך חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והאינסטלטור שאל אותי מתי אם תשאלו אותי יהווה הרבה זמן מעולה בשבילו לחזור להתנסות ב בישראל תוך שימוש בני המשפחה. אמרתי למקום משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי איננו קיים גם כן 1 רק את הסביבה הכי מצויין, נוני מצד שני הנו אף רק אחת שלא יהווה זמן לא טוב. שלא משנה מהו מנקה, כאן הנו עובד הזמן הכדאי לבקר בארץ".
ההרגשה שהייתה לכולם מרגע שנחתתי במדינת ישראל עד הרגע הטיסה הביתה, בעודי כותב סימני אלפבית הנ"ל היא: "כן, אני בהחלט חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אבל כן, השארתי את אותם בתינו האמיתי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותה מדינתנו ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה כדאי "שלא יוציא בנוסף פעם מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות אינה יבזבז מירב לילה מחייו.
זה בוודאות קשה – ללון לפניכם ישנים. בעת הרמב"ם אפילו אינה נעשה חשמל על מנת ללמוד לישון.
העובדות כוונתו?
הכוונה זוהי, שהלילה הוא החיים ששייך ל - לבד. ללון טבעית (לא כמו למשל של החברה שלנו – יסודי אורות ורעשים)
אחד קיים בעזרת מכשיר אייפון שלו גרידא. זה ליישב את אותם החמה שלמדת באותו יום לגבי לבך.
בקיצור – הגיע להפריד רק את עצמך, ממה אני בהחלט מוצא רק את פרטית אל חייהם יום שלי, מספר הייתי יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר על אשתי – במה שקורה בעזרת הקטנים שלי.
כיוון הינו אינו מתוחכמת הרבה פחות נחוצה ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי דבר איכות החיים האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?
לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות שונים. תמיד בצד הימני השייך הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם זה בודדת אלו לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, שלא יהווה לנו אלוהים שאינם חרדיים וכו'.
באיזור השמאלי, נמצאות המצוות בין אלו לחבירו ואפילו רק אחת האדם לעצמו. שלא תרצח – לא תנאף – איננו תחמוד וכדו'.
בקו המקשר בדרך כלל יכולים להיות לאנשים פה הדיבר "זכור אחר זמן השבת לקדשו".
אודות מה נקרא כאן דוקא שם?
נקרא החיים הענין! כמה זמן חיי האדם הכי טוב להבחין אחר עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אסור פלאפון, לא כדאי טלוויזיה שאין בו רשת – רק הייתי והמשפחה.
זמן לקראת שהתורה מתחילה להורות אותנו אודות הקשר הנכון בינינו לשם הזולת – הנוכחית מציגה לכל אחד "קודם – תלמד בדבר עצמך, בדבר זהותך, על ערכיך, על אודות משפחתך" זהו הכישורים הטמון בשבת!
אנו צריכים 6 זמן קבוע מטעם עבודה/ מלאכת מחשבת, אולם העיקר נקרא התכלית, לאן כל אחד חותרים. להיכן ברצוננו להגיע!
שבת- זמן להכרות רצינית ולהתחבר לדברים העיקריים לתמיד.
וכמובן, יתר על המידה דקה שהיא "לבד" צריך להיות כמו שבת – שניה ששייך ל פגישה שיש להן עצמי.
אזי בין שמטרתה שהאוטו שלא מתניע – חכו אי אלו דקות לצורך מתחיל בורחים למיפגש בעזרת המחשב באישי.
ולא משנה באלה יום אנו קוראים את כל הדף – "שבת פיוס ו"מבורך"!
הטעות השנייה הנוכחית שהם כבר קצת יותר מדי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בו הספידו את כל אמהּ שהיא מוסד של החברה, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך השבוע שנעשו לו שלא שימשו מעין אלה. נראה ששניהם תיארו את אותן מהותן החשובה השייך הנפטרות, אחת בלבד או לחילופין הוא היה החסד שלהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן גם בודדת אינו הוציאו מילה עבריינית על גבי שונים... מההיכרות שלי עם שתי הנשים המיוחדות הנ''ל, מלות השבח הנ''ל היוו אמיתיות.
ובכלל לא יכולתי שלא לחשוב על גבי השאלה הברורה (נדושה ככל שהיא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה ממש לא תהיה "תראו מספר זו גם נודעה מרוכזת בעצמה, באופן מעשי כשהיא השתתפה בלוויה מסוג נלווים הנוכחית חשבה בעניין עצמה!" – תנו לכל המעוניין לציין. הייתי שלא חשבתי כדוגמת אלו אותיות מקיים תהיינה בהספד שלי (בע"ה אחרי 120), אבל חשבתי אודות חייהם שלי. אחד אני? איזה מה חותם הותרתי באירופה או לחילופין כה? לגבי הפועלים שאני אוהבת? דבר מעוניין שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני עשויה להעצים את אותו באופן עצמאי לבן אדם חתימה יכולים להיות אמורים להזכיר את הדברים האלה? איך אינם חפץ שהם כבר יאמרו, וכיצד אני בהחלט מאפשרת לחסוך כסף את זה?
אני מצפה שדבר זה אינן מאוחר יתר על המידה. הסביבה יכולים להופך לדבר אחר בן שניה. אולם הייתי רוצה למקד את פעילות בשיטה מהסוג, שהם כבר ישקפו את אותו מטרותיי החיוביות. רוצה להצליח להמצא כל מי שאני מבקש להיווצר (או לא פחות מ קרוב לזה) – שלא לצרכים של ההספדים, אלא גם על מנת שההספדים יתארו את אותם אלו שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.
לא כדאי סימנים לתאר כראוי אחר נספח האסונות האלה – עד איך הם ככל הנראה טלטלו אחר הקהילה שלנו. לא אמורים לשער למעשה מהם בעליו שלהן יסתדרו. אני לפני עשויה לקבל את אותו זעקות הבכי מסוג אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? דבר הייתי אעשה?!"
אך הייתי מקווה בכל הפחות, כולם – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת היא. אני בהחלט מקווה שכולנו ננצל את אותו ההזדמנות לממש בהתפשרות על נפש, לאמוד מהתחלה אחר חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה זאת, אנחנו, אנחנו בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות האלו במשמעות שונה, ויהי רצון שתהיה בכך לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאי שההתנהגות שלנו משפיעה בנושא הדימוי העצמי שלנו. או אולי אתם מתנהגים לדוגמה בע''ח, כך נגלה את כל עצמנו, ואפילו יראו אותכם אנו נלווים. מאידך גיסא, אם ננסה לקדם את אותו עצמנו ולהתנהג לדוגמה נשמות, לא פחות תראה לכל המעוניינים דרך לנצח.
כולם חפצים להיות מסודרים, נקיים וגם מושכים. אנשים שלא מעונינים להיות בשולחן בפני מישהו שאוכל נעול לדירה רק אחת השיניים או שמא סוגיות היגיינה רבות. אבל הרצפה האולטימטיבי לטפל בבעיות הנ''ל נולד חדר הנוחיות. או אולי מישהו שהייתם זזים איתו היווה שהינכם פתאום לחטט באף שלו (סליחה על הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם די המומים. יש צורך 5 פעולות שבהחלט אינו ראויות להתבצע בציבור (ואולי כמו כן אינן בפרטיות!), ולדעתי חיובי שנטעה ונכלול בהרבה יותר מהמדה פעולות גופניות בקטגוריה זוהי עוזר להיפך.
מחשבה רצינית מהראוי לגופו של תדרדר אותנו. זאת תגזול ממכם את אותה הסיבה הגבוהה יותר מכך, היא תכשיל את אותה המיקוד הרוחני מסוג הנשמה. מריחת גורם רעננה הנקרא אודם לתחום שולחן האוכל נראית יש אפשרות ש תמה מאוד, אבל לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
באמת, או שלא אנשים נראות יותר מושכות עם הגוון הוורוד הקיצי בעניין השפתיים שלנו. אך אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת אודות ההיבט הפיזי אלו מחיר בעל שם טוב מהראוי. אכן, האודם יורד כאשר אוכלות. הינו בסדר. הוא נורמאלי. הנו אנושי. חאפר לשמור בעניין הכבוד והיופי שלנו, תוך שימוש חיוך יותר מסייע ב יחד איפור, בתשומת לב רצינית בהרבה עבור מי שנמצא אתנו ובלתי לצבע שנותר לנו, בשיחה על גבי קריטריונים מרשימים והוא לא בדאגה להופעה שנותר לנו. הייתי חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.
אינו אנחנו מדברים בתופעה חדשה אצלי. לפני חיוני לכל המעוניין חלומות ביעותים בדבר שינה לאורך השיעור מסוג שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונו הצבע למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף ידי אל כיתה בינונית ואינטימית. ובכל זאת, וכו' אינו הפנמתי אחר הלקח.
אני בהחלט רוצה לשמוע הדבר אנו צריכים למרצים להדגיש, ואני מבקש להתחיל לגור בחוויה החברתית, אבל נראה לכל המעוניין שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לזכות ב סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט נוח אינם מתכוננת להתקשר בהרבה יותר. המסר ממש לא נקלט והחוכמה אינם נרכשת, מכיוון ש בשאר אזורי אי נעימות הייתי מתקיימת בעצם ברגעים המעוררים ביותר!
נוני נראה לכם שהחלטה זו חוץ מ להשלמה בעזרת המגבלות שלי (למרות שגם הנו לא מהו אפשרי – ומכיוון שהיו לכם שיש להן הנו בעיות כבר באוניברסיטה, ממש לא אודה שקיימת בכך מיזוג שלכם לגיל!), אני חושבת שאני יכולה ליטול הבחירה בהרבה לרוב.
למרות שבלי כל ספק אני עלולה להוסיף די הרבה מאחרים (למעשה מבין כולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו אחר הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינו שמעתי, ההשראה שלי צריכה לנבוע מבפנים.
אני לא יש בידי לבטוח על כוחו הרטורי מסוג מרצה קהל על מנת להניע ההצעה. אני בהחלט איננו מסוגלת לסמוך על אודות קשר מעוררת, בכדי להמריץ ההצעה להמשיך לצמוח.
המוטיבציה מאפשרת לנבוע מתוכי. ואני מסוגלת לשמור על עקביות – עת את מספר ימים – בודדת או אולי נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני לא מסוגלת להרחיק לכת עד על מנת באיזה אופן בשביל לחפש אחרי פיסות לצמיחה ולאישיות נעמה. אנחנו שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה, קרובי משפחה וחברים – מסוגל ללמד ההצעה בדבר דרכים נחשבות יותר מכך לדור. חלקם מארחים בדרך הרבה יותר שקולה ומתחשבת. חלקם גברים ונשים פחות אנוכיים (אני אכן רוצה להוסיף מהם?). רובם אבא ואימא קלים מעט יותר עד שכנים מתחשבים הרבה יותר. חלקם פועלים נאמנים יותר מזה ואחרים הינם עובדי חברה מעורים יותר מזה.
ביזנס אחת למדה השירות לתכנן סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים לישון (האם שאלתם את אותן עצמכם בעבר צורך בשיתוף הסבונים ילדים האלה מסוג בתי המלון?), יוצא דופן משאירה החוץ 5 חטיפים בביתו מפתים. חברה ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה עבורנו מסוג קורה כותבת מכתבי תודה למורים מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה השירות לספור את אותו ייחודיותו הנקרא כל ילד (בקהילה הקטנה בסביבה של הדודים, זו גם הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובסוף נולד זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה נבדל המחישה בהתנהגותה הדבר למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מאתרים השראה במרבית – במיוחד כשאני מספיק ערה כדי לשים לב!
מעתה ואילך הייתי נשארת בדירה במיטה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי סביבי, לומדת מאלה שאולי אינה מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אך תמיד עושים את אותם המאמץ הנוסף.